שיחה מחסום

יושב בדרשה של הרב וכל 2 דקות אני מקבל שיחה מחסום, בהתחלה סיננתי עד שאמרתי לעצמי בואנה אולי זה משהו חשוב?

אני יוצא בחוץ עונה, אני שומע בצד השני מישהי שפעם נפגשתי איתה וזרקה אותי לקרשים אחריי 4 פגישות, 3 שבועות הייתי כמו זומבי, רב עם כולם, מאוס כזה, חסר סבלנות, תקופה כזו שאין לך כוח לשמוע אף אחד.. ועוד מה הקטע? שהיא גם לא אמרה על מה אז בכלל אכלתי סרטים. אני שומע את הקול שלה ואני בהלם והכל מתערבב לי בראש, איך יש לה את המס שלי, והיא בכלל התחתנה אני יודע מי זה בעלה, ואני מנסה להבין מה היא רוצה לאן היא חותרת..

ואז היא מספרת לי שהיא התחתנה והתגרשה והיא ממש מצטערת שביטלה את הפגישות, והיא מתחילה לשפוך בפניי את כל מה שעברה בהססנות כזו של אי נעימות עם שכנוע לשמוע אותה, עכשיו מה לי ולזה, לא שייך לא הזמן לא המקום ולא העניין, עכשיו מצד אחד זה מסקרן אותי כי יש לי נייעס לאחותי שהייתה השדכנית, אחותי היא כור גרעיני של מידע, אין פרט שהיא לא יודעת בכל השידוכים של כולם, מהבנות האלה שחברות אוהבות להתנחל אצלהם בספה אחריי כל פגישה עם שמיכת פליז מנומרת נס קפה ומלא נזלת, לרכל לנתח להעמיק לסנן לשרבט, לפעמים אני שומע את השיחות שלה ושל חברות שלה בסלון זה משהו כירורגי "תראי התחושה שלי שיש משהו רגשי בנפש שלו וזה משהו עמוק יותר ממה שהוא הראה כי זה משהו שנמצא בתת מודע שלו וגם הוא לא יודע" מפגרות לגמריי עד 3 בלילה שיחות כאלה של צופית גרנט, קודחות לך תמוח כל הלילה בסלון, מפרקות לך את כל העוגיות לואקר שמצאת בלי חלב נוכרי באושר עד, כל שבוע אבא שלי קונה עוד 5 חבילות טישו לחברות הבכיניות שלה, ואני נדפק עם העוגיות עבדי שתקועות בארון מצוק איתן.

היא מתחילה לספר לי ובו זמנית מבקשת סליחה שהיא מתקשרת ושזה באמת לא שייך, יוצא מצב שמצד אחד אני מסוקרן מצד שני אני לא ימשיך את השיחה עכשיו, מצד שלישי אני גם לא הולך לחזור אליה לטלפון, אז נהניתי מהאי וודאות הזו...

אז מה היא מספרת לי?! חיר אנשאלה שבעלה החליט שהוא לא אוהב אותה יותר, מה זה החליט זה קרה לו פתאום, מרבון קם עם עין עצלה לא באה לו בטוב ילאה לבית הדין...

עכשיו מה העוד יותר הזוי שהיא בחורה מהממת, מוצלחת, כל ההצגה על מגש מכסף, והוא דומה לתנשמת מצויה, גוץ כזה דביבון מזון, אין לו גוף ואין לו דמות הגוף, כל הזמן אני קולט אותו לוקח את הקופסה הכי הגדולה של הצ'ונט ועוד דופק עם זה 3 לחמניות.

אני מסיים את השיחה ומבקש סליחה, ואז היא דופקת לי "אז יש לך את המספר שלי"

דיי נו מה עכשיו נו בחיאת העולם, מה הנסיונות האלה עכשיו? דיי כבד עליי, זה כמו לסדר את הציפית של המיטה כל פעם זה קופץ לך מצד אחר, כמו לגהץ חולצה ובסוף לגלות כתם, זה כמו לקבל משלוח מנות ולגלות שהכל חלב נוכרי...

דיי כבד עליי, זאתי באה עליי עכשיו, ויש לי את ההצעה של ההיא מהחתונה שכבר הספקתי בצהריים לראות תמונה שלה במייל והיא דיי דומה לסנורקה מהמומינים, עכשיו אמרתי לה שניפגש מחר כי יכול להיות שהיא לא פוטוגנית, למרות שאני יודע שמה שאני הולך לראות זה מה שאני יקבל וזה לא ימשיך יותר מפגישה אחת - כי זה אני אדיוט...

אני מתחיל להתמרמר על החיים שלי כמו חתול עזוב, מי ישמע אין לי מה לאכול, סתם מרמורים של רווקים שחושבים שהחתונה תפטור להם את כל הצרות..

אני נכנס לשיעור ואז הרב אומר שייסורים זה מתנה וצריך לשמוח בהם, וחס ושלום אסור לבעוט בהם, אחריי 120 תגלה לשם מה היו הייסורים אתה תצטער מאוד, זה כמו לחשוב שאתה בועט בכדורגל ואז אתה לקלוט שזה בכלל היה תפילין ואתה אומר לעצמך השם ישמור מה עשיתי, יא אללה זה נאמר בדיוק בשבילי!

אני חוזר מהדרשה, ולא הצלחתי להתאפק אני נכנס לפייסבוק ומתחיל לחפש את הגרוש שלה למה אני זוכר שראיתי אותו, אני פתאום קולט אותו מבחור ישיבה או יותר נכון בבון ישיבה, בתמונת פרופיל רזה עם חולצת משבצות אדומה בתוך פיאט 500 עם היד בחוץ משחק אותה הרגיש האכפתי הזה איזה נתן גושן של עלי אקספרס, דופק לך סטטוסים של כאב עם זכרונות ורודים של תקוות ונשכחות, על שפת הים עם גיטרה... ילד כאפות.

עד כאן.