גם בפייסבוק

זו הייתה הפגישה הראשונה שלי. כל כך התרגשתי, ביררנו, חקרנו. מי היא? מה היא? כמה? למה?
אחריי שבועיים זה הגיע יום הפגישה.
 
התארגנתי, הסתפרתי, בחרתי, גיהצתי, ניקיתי, הרמתי, סידרתי, הגעתי.

זה לקח בדיוק עשרים דקות, הפגישה הסתיימה. הכל התבלבל, התערבב, שכחתי מה רציתי לומר, הזמנתי מה שלא רציתי, .שילמתי על מה שלא שתיתי, "נהיה בקשר" ככה זה נגמר.

המחשבות המוזרות האלה, הדיבור הפנימי הזה שלך עם עצמך, כל המצבים ההזויים האלה שאתה חושב שקורים רק לך, ואתה יחיד ומיוחד, רגעי הייאוש האלה בהם אתה מחפש שיבינו אותך ולא ינסו לשלוט לך על הלב, לשנות אותך או לתת לך עצות שהם בעצמם לא היו עושים.

עולם שלם של חוויות, נעימות ופחות נעימות, הציפו אותי בכל פגישה מחדש, כאילו זו הייתה הפגישה הראשונה שלי, התחושה הזו של "הגיעו מים עד נפש!" הוכיחה לי שגם לשחות אני יודע
 
המשודך המתוסבך הוא קופירייטר ועיתונאי לשעבר, משפטן ובעל תשובה בהווה, מתאר בבלוג ובספרו את חווית השידוכים בעולם החרדי, מנקודת מבט ביקורתית, שנונה, וסקרנית, כל זה בכתיבה שמרנית, קולחת, מרגשת, ומאוד מצחיקה, כזאת שתפיל אתכם מהרגליים תרגש אתכם, ואולי גם תגרום לכם להזיל דמעה, התיאורים האלמנטים והרגשות מוגשים בשפה כשרה תורנית ומדוקדקת שלא בורחת לשום מקום ואף מצליחה לגעת במקומות הרגישים של המשודך.